9 And when he had opened the fifth seal, I saw under the altar the souls of them that were slain for the word of God, and for the testimony which they held:
10 And they cried with a loud voice, saying, How long, O Lord, holy and true, dost thou not judge and avenge our blood on them that dwell on the earth?
11 And white robes were given unto every one of them; and it was said unto them, that they should rest yet for a little season, until their fellowservants also and their brethren, that should be killed as they were, should be fulfilled.
1בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו—מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר
2כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך
3ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון—ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה
4וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם
5אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני
6ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו
7ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו—עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים
8והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל—בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו
9ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם—אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל
10כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם
11והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל—ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה
12ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו—וחיו
13למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר—כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל
14ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם
15כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם—אתם והנבאים הנבאים לכם
16ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם
17אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה
18ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם—יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה
19כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות—ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת
20אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה (יכניה) בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם
21כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל—על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם
22בבלה יובאו ושמה יהיו—עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה {פ}