9 And when he had opened the fifth seal, I saw under the altar the souls of them that were slain for the word of God, and for the testimony which they held:
10 And they cried with a loud voice, saying, How long, O Lord, holy and true, dost thou not judge and avenge our blood on them that dwell on the earth?
11 And white robes were given unto every one of them; and it was said unto them, that they should rest yet for a little season, until their fellowservants also and their brethren, that should be killed as they were, should be fulfilled.
1ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים
2ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים
3ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם
4ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת
5וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון—חמשת אלפים שקלים נחשת
6ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו
7וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו
8ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול—ברו לכם איש וירד אלי
9אם יוכל להלחם אתי והכני—והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו—והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו
10ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד
11וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד {פ}
12ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים
13וילכו שלשת בני ישי הגדלים—הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה—אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה
14ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול {ס}
15ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם
16ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום {פ}
17ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך
18ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח
19ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים {ס}
20וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה
21ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה
22ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום
23והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות (ממערכות) פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד
24וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד
25ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה—כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל {פ}
26ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים
27ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו
28וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר—אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת
29ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא
30ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון
31וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו
32ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה
33ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו {ס}
34ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר
35ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי—והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו
36גם את הארי גם הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים {ס}
37ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה {ס} ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך
38וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון
39ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו
40ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט—וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי
41וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו
42ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה
43ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו
44ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי—ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה {ס}
45ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת
46היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל
47וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו {ס}
48והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי
49וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה
50ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימתהו וחרב אין ביד דוד
51וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו
52ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון
53וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם
54ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו {ס}
55וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי
56ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם {ס}
57וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו
58ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי