1ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני {ס}
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר
3בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה
4התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם
5ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם
6ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש—צבי היא לכל הארצות
7ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם
8וימרו בי ולא אבו לשמע אלי—איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים
9ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם—אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
10ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר
11ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
12וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם—לדעת כי אני יהוה מקדשם
13וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר—לכלותם
14ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם
15וגם אני נשאתי ידי להם—במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש—צבי היא לכל הארצות
16יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך
17ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר
18ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו
19אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם
20ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם—לדעת כי אני יהוה אלהיכם
21וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם—את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם—במדבר
22והשבתי את ידי ואעש למען שמי—לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם
23גם אני נשאתי את ידי להם—במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות
24יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם
25וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים—לא יחיו בהם
26ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם—למען אשר ידעו אשר אני יהוה {ס}
27לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל
28ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם
29ואמר אלהם—מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה {ס}
30לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים
31ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום {ס} ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם
32והעלה על רוחכם—היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות—לשרת עץ ואבן
33חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה—אמלוך עליכם
34והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם—ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה
35והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים
36כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים—כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה
37והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית
38וברותי מכם המרדים והפושעים בי—מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה
39ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם
40כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה—שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם—ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם
41בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים
42וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל—אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם
43וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם
44וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל—נאם אדני יהוה {פ}